#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. 1 ג' אחים ב' נשואים ב' אחיות ואחד נשוי נכרית ונעשית נכרית צרה לאחת מהאחיות או אחת מהאחיות לנכרית האם חולצת או מתיבמת?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם עשה רק מאמר?</p>"	"בתחילה התנא סבר שאם מת הנשוי נכרית וכנס אח ומת, הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה, אבל להיפך אם מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו אינה נעשית צרה לאשתו ואם מת מותרת לאח השלישי, אח&quot;כ חזר בו ואף בזו פטר מהחליצה ומהיבום ואידי דחביבה ליה תני ליה ברישא.<p dir=""rtl"">עשו רק מאמר, צרתה חולצת ולא מתיבמת.</p>"	יבמות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 2 'כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה' אלו ג' דוגמאות יש בגמרא ומה תוספת חידוש בהם?	"אם כל שעת נפילה ראשונה נאסרה ודאי שאסורה, וזה מה ששנינו במשנה ג' אחים ומת אחד מהם וכנסה נשוי נכרית ומתה אשתו של שני ואח&quot;כ מת נשוי נכרית.<p dir=""rtl"">אף אם בשעת נפילה ראשונה יש לה זמן היתר נמי אסורה, אף זה שנינו לקמן כשיצאה לשוק ב' אחים נשואים לשתי אחיות ומת אחד מהם ואח&quot;כ מתה אשתו של שני אסור ליבם את אחיו.</p><p dir=""rtl"">אם לא הותרה עדין לשוק שהיה שם עוד אח נשוי נכרית, נמי אסורה, וזה חידש רב יהודה אמר רב בכלל הנ&quot;ל. </p>"	יבמות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. 3 'עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתיבמת' משמע דוקא עשה מאמר אבל בלא מאמר אלא זיקה בלבד מתיבמת, האם ש&quot;מ אין זיקה?<p dir=""rtl"">'ג' אחים ב' נשואים ב' אחיות וכו' גירש אחד מבעלי אחיות ומת נשוי נכרית וכו' זו היא שאמרו כולן שמתו וכו'' האם ש&quot;מ שיש זיקה אפ' בתרי, דטעמא דגירש ואח&quot;כ מת אבל מת ואח&quot;כ גירש אסורה?</p>"	"במשנה הראשונה דייק רב נחמן שאין זיקה, אבל רב אשי אמר שאין לדייק ולא אמרו שעשה מאמר אלא לאפוקי מב&quot;ש שסוברים מאמר קונה קנין גמור קמ&quot;ל צריכה חליצה.<p dir=""rtl"">במשנה השניה דייק רב אשי שיש זיקה אפ' בתרי, ורב נחמן אמר ה&quot;ה מת ואח&quot;כ גירש ומה דתני זו היא למיעוטא כנס ואח&quot;כ גירש וכר' ירמיה שסובר דלתנא דידן נישואים הראשונים מפילים [אבל רבא שסובר שהאי תנא נמי סובר שמיתה מפלת ס&quot;ל כרב אשי, וזו היא למעט מת ואח&quot;כ גירש].</p>"	יבמות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: לא 'וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות' כיצד ספק קידושין וכיצד ספק גירושין?	"ספק קידושין - זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו [ואין חילוק האם עד אומר כך ועד כך או שנים כך ושנים כך &lt;וע' תוס'&gt;]. אף שהיא בחזקת היתר ליבם עומדת החמירו מדרבנן. את הספק של גירושין כדלקמן לאביי נמי יש, ורבא אמר שלא שייך בקידושין שאין בו זמן.<p dir=""rtl"">ספק גירושין - כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד. בספק זרק כקידושין - לרבה מותרת לשוק, ואין מצריכים חליצה מספק שהיא בחזקת היתר לשוק, ואין להחמיר להצריך חליצה שאם אתה אומר חולצת מתיבמת באיסור אשת אח [ודוקא בגירושין דשכיחי גזרו רבנן ולא במפולת, א&quot;נ בגלל דאיכא ערוה דקא מוכח] ודוקא בכת אחת אבל בשתי כיתי עדים הסותרים זה את זה מודה שצריכה חליצה. הקשה עליו אביי ולכן אמר שה&quot;ה לגירושין ויגיד עליו ריעו [וה&quot;ה בקידושין נותנים את של גירושין ולרבא אין זמן בקידושין כנ&quot;ל].</p>"	יבמות ל:		
